זן החודש - אורגני
להזמנה זן החודש 

מועדון הלקוחות
הצטרפו עכשיו

הירשם למועדון הלקוחות

הירשם למועדון הלקוחות

יומולדת

הזן שלי | סמן הכל







captcha

להיות חקלאי במאה ה-21


אורן אומר שהחיבור שלו לאדמה התחיל כבר כנער. בקיבוץ של אז היו הנערים עובדים יום בשבוע. בהתחלה בגיוסי כותנה, העמסות הודים, עישובים. בגיל 16 עשו כולם רישיון לטרקטור. "הרגשנו שאנחנו תורמים והרגשנו שאנחנו עולים בסולם הדרגות ולוקחים יותר ויותר אחריות" אומר אורן "ידעתי שאני אוהב את החקלאות ושבזה אעסוק תמיד".

במה היתה שונה החקלאות שחזרת אליה אחרי הצבא מזו שהייתה כשהיית נער?

כשהשתחררתי ב- 96' ישראל הייתה במשבר מים מאוד גדול. לכן במגל גידלו רק גידולי בעל (ללא השקייה): חיטה, חומוס, חמניות, סורגום. רק השום היה מושקה. גם הצוות הצטמצם מאוד. עופר מלול ריכז את ענפי החקלאות ואיתו היו רק פוקס ואני. שלושה חברי קיבוץ ששלטו בכל הענפים.

לקראת שנת 2000, במקביל לכך שהמועצה האזורית התחילה בבניית מאגר מי קולחין, עופר מלול-מרכז הענף ובועז מנחם–רכז המשק הובילו מהלך להפוך את העמק כולו לגידולי מטעים. חיפשנו סוגי גידולים שלא יהיו עתירי כוח אדם. הסתבר שהזית הוא גידול טבעי לאזור שלנו. גם אבותינו גידלו זיתים באזור הזה. החלטנו לגדל גם שקדים. הם דומים לזיתים מבחינת המיכון הדרוש וכח האדם. הם משלימים זה את זה. כשגומרים לקטוף ולגזום את השקדים מתחילים למסוק את הזיתים.

בימים אלו שוקלים במוסדות הקיבוץ נטיעה של כרם ענבים ליין על 300 דונם בשטח הקרוב לקו הירוק. חיפשנו גידול שיהיה קשה לגנוב אותו. אין טעם לגנוב ענבים ליין כי הם לא טעימים.

 

אורן הכסטר

מה כוללת החקלאות של מגל בימים אלו?

יש לנו 1100 דונם זיתים, 600 דונם שקדים, 600 דונם אבוקדו, 80 דונם רימונים.

חוץ ממני יש עוד 9 עובדים בצוות המטעים. כולם חברי הקיבוץ וילדיהם, למעט 5 עובדים תאילנדים. הצוות הזה עושה את כל העבודה מהגידול והקטיף, ועד מילוי הבקבוקים והשיווק.
האווירה בצוות מאוד מיוחדת. זהו צוות איכותי עם מוטיבציה גבוהה. הצלחת המטעים נובעת מהמקצועיות של הצוות ומההקפדה על כל פרט בתהליך. לכל אחד יש תחום מומחיות, אני רק מחבר את החוטים. עושים הכל בעצמנו. אם הצוות לא היה מוכן לתרום ולהתאמץ ההצלחה לא היתה גדולה כל כך ועל כך תודתי לכל הצוות.


יש עתיד לצעירים בענפים החקלאיים?

אני מאוד מאמין בקליטת חברים/בנים/תושבים. מי שגר במגל מחובר לאדמה שלה. מבחינתי הוא עדיף על אדם מבחוץ בעל ניסיון רב בחקלאות. החיבור בין האדמה- הגידול- העובד- הלקוח הוא מבחינתי חיבור מנצח. עובדה היא שמגל נמצאת בחזית האיכות בכל הגידולים. האבוקדו שלנו בטופ של הטבלה בגרנות. השמן זוכה בפרסים. מכל הארץ באים לראות את מטעי השקדים שלנו. רק אנשים שאיכפת להם משיגים רמה כזו. היום, כל מי שמבין בשמן זית איכותי, טובי השפים ומסעדות היוקרה רוצים את השמן שלנו.

ואם נחזור לחקלאות, להיות איכר זה מקצוע קשה. אתה תלוי בגשמים, בברד, בשרב, בדררות, במיכסות מים. אפשר להתמוטט מחוסר השליטה...

אישתי יכולה להעיד שיש הרבה לילות שאני לא ישן מרוב דאגה. מצד שני יש לי יתרון גדול. אני עובד במרחבי השדות, בטבע ולא בין ארבע קירות מול מחשב. יש המון סיפוק כשרואים בסוף את השקדים פורחים או את הזיתים מנצים.


יש טעם בחקלאות במדינת ישראל? לא עדיף שהמדינה תשקיע בהייטק?

לצערי,הפוליטיקאים עוד לא הבינו את חשיבות החקלאות לביטחון המדינה. ישראל מובילה בעולם בידע חקלאי. אנחנו מייצאים ידע וגם זה שווה הרבה כסף. אבל יותר מזה, ברמת הציונות, אם אנחנו לא נעבד את האדמות יתפסו אותם שכנינו וזהו אינטרס לאומי.


האם השדות של מגל סובלים מהקרבה לשטחים?

יש אצלנו המון התעקשות על עיבוד כל מטר מרובע. בלי לוותר. המון השקעה בשמירה. נוכחות בשטחים בכל שעה ביום, ללא הפסקה. כך מורידים את כמות הגניבות החקלאיות.


האם אנחנו יכולים לראות את עצמנו כישוב חקלאי כשכל כך מעטים עוסקים בחקלאות?

כל עוד כקיבוץ אנחנו מעבדים את האדמות שלנו וגם המפעל שלנו עוסק בחקלאות, אנחנו בהחלט ישוב חקלאי. זה לא מובן מאליו. יש קיבוצים שויתרו על החקלאות ומסרו את השטחים לקבלן. במגל יש החלטה אסטרטגית להמשיך להשקיע בחקלאות וזה מביא לתוצאות.


מה יהיה עם דור העתיד? איך אפשר לקרב אותם לחקלאות?

אני מאוד הייתי רוצה שנערים יעבדו אצלנו אבל אין להם זמן לזה. אין יותר יום עבודה בבית הספר ואחרי שעות הלימודים ובחופשים זה פשוט לא מספיק. יחד עם זאת, אני שמח לראות שחיילים רוצים לצאת לחופשה חקלאית כדי לסייע לנו בקטיף. ואחרי השחרור יש מלחמה על כל מקום עבודה אצלנו. למי שמתחייב על שנת עבודה אנחנו מממנים רישיון על טרקטור.


מה החזון שלך לחקלאות מגל לעתיד?

שהצוות יכפיל את עצמו ושכל התוצרת החקלאית של מגל תשווק תחת מותג יחודי שלנו. מיצינו את פוטנציאל הקרקע שלנו. עכשיו צריך להשקיע בשיווק ואני מאמין שיש מקום בארץ למיתוג פרימיום של חקלאות איכותית. במסיק, הוכחנו שזה אפשרי.

 

הרבה תודה לאורן. הצלחתך- הצלחתנו !!!!