הזהב הנוזלי

סיפור התפשטות הזית מקביל להסטוריה של אגן הים התיכון. ישנן גרסאות שונות לגבי מוצאו של הזית, ההנחה הרווחת היא שהזית היה נפוץ באיזורנו ובאיזור סוריה והתושבים בייתו אותו לפני כששת אלפים שנה.

הפיניקים והסוחרים הם שהפיצו את הזית לכל איזור אגן הים התיכון, ליוון, כרתים, קפריסין ומצרים. עם התפשטות האימפריה היוונית התפשט הזית לכל רחבי הים התיכון – צפון אפריקה, דרום איטליה, דרום צרפת וספרד. לזית היה מקום של כבוד בתרבות היוונית – חוקקו חוקים להגנת עץ הזית, נאסר לעקור עצי זית והעושה זאת – נענש בחומרה. כמו כן חוקקו תקנות וחוקים שהסדירו את נטיעות הזית.

ביוון הופקה כמות אדירה של שמן זית וספינות עמוסות ב"זהב הנוזלי" יצאו לכל רחבי העולם. ענף הזית הפך לסמל של שפע, יופי, שלום ונצחיות, ספורטאים עיטרו ראשם בכתר של ענפי זית, הם משחו את גופם בשמן זית לפני תחרויות. כבר בתקופה זו היללו את שמן הזית בשל תכונותיו הרבות. סגולותיו הרפואיות של השמן הוללו ע"י הרופא הגדול בעת העתיקה היפוקרטס. אחרי היוונים, גם הרומאים המשיכו את התפשטות הזית לארצות שמעבר לאגן הים התיכון.

עם גילוי אמריקה בשנת 1492 הורחבו גבולות נטיעות הזית בעולם, הזית יובא לאיי הודו ולאמריקה ע"י מיסיונרים ספרדיים. באמצע המאה ה-16 עיבדו את הזית במקסיקו, קליפורניה, צ'ילה וארגנטינה. בארגנטינה עדיין קיים אחד העצים המקוריים שהובאו מספרד. כיום גדל הזית בכל רחבי העולם, גם באוסטרליה וניו זילנד, ביפן ובדרום אפריקה.

ישראל הייתה אחד המרכזים הראשונים והחשובים לגידול זיתים עוד לפני שנכבשה ע"י בני ישראל. מתקופת מלכות ישראל ויהודה נמצאו שרידים של בתי בד עתיקים. לפי הכמות הגדולה של בתי הבד שנמצאו באיזור ניתן להניח שמדובר היה בתעשייה מפותחת.

בעקרון העתיקה ליד קיבוץ רבדים התגלתה תשתית שלמה של תעשיית השמן הבינלאומית בחסות הממלכה הנאו-אשורית. לפי ארכיאולוגים זהו אחד האיזורים שהיו מקור לשמן שסופק לעולם כולו. 

עצי זית ידועים באריכות ימיהם, ישנם עצים שגילם מגיע ל-1000 שנים ויותר. קשה לקבוע את גילו המדוייק של העץ כמו אצל עצים אחרים בהם סופרים את מספר הטבעות בגזע, מכיוון שעם השנים פנים הגזע של הזית נרקב.

עץ הזית ידוע גם ביכולתו המדהימה לשרוד כמעט בכל תנאי אקלים. הפיתולים הרבים שמופיעים על גזעי הזית הם בעצם פקעים רדומים בעץ שהתעוררו והפכו לעורק חיים חדש של העץ לאחר תקופת יובש ארוכה, שריפה, גיזום ושלל סיבות שונות בהן הצליח הזית לשרוד. גזע העץ בולט מעל האדמה בגלל יכולתו הרבה לאגור מים. הזית יעדיף אדמה מאווררת בה הוא יכול לפתח שורשים חדשים כגיבוי לשורשים הישנים יותר.