מקורו של הזית

לעץ הזית ישנה היסטוריה ענפה היות ועל פי עדויות ארכיאולוגיות רבות הוא קיים עוד מלפני הספירה. הזית בתחילת דרכו היה מוכר כצמח בר אשר בית גידולו הטבעי הוא אזור הים התיכון ועל כן מקורו של הזית באזורים כמו ארץ ישראל, סוריה ואף יוון.הזית שימש את תושבי הארץ לחקלאות, בתקופות הקדומות ומלבד פירותיו הקטנים והאכילים, הלא הם הזיתים, הוא מוכר בעיקר בשל סגולותיו הרבות לבריאות הגוף וזאת מבלי שדובר על חשיבותו הרבה ומשמעותו בהיסטוריה של העם היהודי.

הזית בהיבט המקראי

עץ הזית הוא אחד משבעת המינים שארץ ישראל השתבחה בהם והוא מוזכר במקרא פעמים רבות. אחד הסיפורים המקראיים המקושרים אליו ביותר הוא סיפור המבול בספר בראשית. כזכור, סיפור זה מתאר את קץ כל הקיצים המתבטא במבול גדול שמביא חורבן על העולם ועל כלל החיות והאנשים, חורבן, אשר ממנו ניצלו נבחרים בעזרת נוח והתיבה. בתום המבול, על מנת לבדוק אם הארץ יבשה, נשלחה היונה וכששבה, בפיה עלה של זית המסמל את סוף המבול ואת סיומה של תקופה. מאז ועד היום יונה עם ענף של זית הנם סמל לשלום כל שכן ענפי העץ מופיעים סמלים נוספים ביניהם סמל המדינה וסמל האומות המאוחדות. 

אורך חיים

העובדה כי עץ הזית זכה לחיים ארוכים כבר ידועה ומוכרת לכל ואכן בארץ ישראל בלבד ניתן למצוא עשרות עצים עתיקים אשר גילם יותר מ – 1000 שנים לכל הפחות. למעשה, עצים מסוג זה יכולים לשרוד אלף ואף אלפיים שנים ועדיין להמשיך לגדול, לפרוח ולהניב פרי ועל כן הם ניטעים לא רק בשטחים חקלאיים אלא הפכו למועדפיםגם בבתים פרטיים.

הזנים השונים

פירותיו של העץ משמשים למאכל כאשר טעמם משתנה בהתאם לזנים השונים כמו כן, טעמם תלוי בסוג הכבישה. רק בארץ ישראל קיימים באופן טבעי יותר מחמישה זנים, כאשר אחרים הגיעו מרחבי אגן הים התיכון ועברו התאמה. בין הזנים הפופולריים – סורי, בלאדי, מוחסן, ברנע, מעלות, אסקל אשר נבדלים זה מזה בכמות השמן שפירותיהם מפיקים, בגודלם, בטעמם ובאיכותם.

שימושיו השונים

אחד השימושים הנפוצים ביותר לעץ העתיק הנו הפקת שמן זית מפירותיו, שמן אשר לו סגולות רבות ומשמש למטרות שונות, סגולות אשר בעבורן בוית עץ הפרא וכיום הוא מנוצל לשימושים רבים בתחום הקולינרי, בתחום הרפואה הטבעית והקונבנציונלית ואף בתחום היופי והקוסמטיקה. עובדת היותו נפוץ בענפים שונים מצביעה על ייחודו הרב ותרומתו הגדולה לחיים האנושיים.